אנו נוטים לחשוב על האיברים הפנימיים שלנו כמתמחים, מכונות מעודנות במיוחד הפועלות 24/7 במשימות ספציפיות. החריג היחיד הוא המוח: מחשב העל האולטימטיבי שיכול לעשות המון החלטות ולנהל את ההתנהגות שלנו במהירות וביעילות מדהימות.
עכשיו מחקרים מראים כי למוח אין מונופול על האינטליגנציה. הלב והבטן, לדוגמה, מאובזרים באופן מלא כדי לעשות קצת חשיבה משלהם. ולפעמים הם נותנים את הפקודות למוח במקום לקבל אותם.
המוח שבבטן
כמות תאי העצב בבטן היא כחמש מאות מיליון, שזה בערך כמו הגודל של מוח של חתול, ויש בה כ-20 סוגי נוירונים. המוח בבטן עובד בשיתוף פעולה עם המוח של הראש אבל יש לו גם יכולת להתנתק ולעבוד עצמאית, יש לו יכולת לחישה מכנית וכימית, יכולת לשלוט על תנועות של שרירים ולהפריש אנזימים והורמונים.
המוח שבלב
יש כ-40,000 נוירונים תחושתיים בלב, המעבירים מידע למוח. הלב מתקשר עם הגוף בארבע דרכים: קשרים במערכת העצבים, הורמונים המופקים בלב עצמו, מידע ביו-מכני דרך גלים של לחץ דם, מידע אלקטרומגנטי.
יותר מידע עובר מהלב אל המוח מאשר מהמוח אל הלב, הנוירונים בלב נותנים לו את האפשרות ללמוד ולקבל החלטות באופן עצמאי.
האם יש קשר למרכזי האינטליגנציה?
במערכת האניאגרם אנחנו עושים חלוקה לשלושה מרכזים, ראש/לב/בטן או מחשבות/רגשות/אינסטינקטים.
כמו שמוזכר בפוסט קודם תורות רוחניות שונות עושות חלוקה דומה, כמו הצ'אקרות בתורות המזרחיות, עץ החיים הקבלי וכו'.
האם יש קשר בין התגלית הזו לבין מרכזי האינטליגנציה של האניאגרם, האם המוח שבלב והמוח שבבטן יש להם יכולות עצמאיות, יכולת קבלת החלטות או השפעה על קבלת ההחלטות שלנו...?
יש את אלה המאמינים שכן ושזה מסביר את החלוקה למרכזים שמופיעה בתורות רוחניות שונות.
מצד שני הסקפטיים יגידו שלא, שכול התפקיד של תאי העצב האלה זה פשוט להעביר מידע מהמוח ואל המוח ואין להם שום יכולת להשפיע עלינו, על הרגשות שלנו, על האינסטינקטים, על המחשבות ועל יכולת קבלת ההחלטות שלנו.
אז מעניין לדעת איך אפשר להסביר את התופעה שאנשים שעברו השתלת לב, גילו שחל שינוי ברגשות, בהעדפות ובאופי שלהם: