נושא: האניאגרם ועץ החיים

הקדמה
המידע על עץ החיים נלקח מכמה אתרים* באינטרנט.
ישנה התאמה חלקית בין טיפוסי האניאגרם לבין הספירות. בחלקן ההתאמה ברורה ובחלקן קשה למצוא התאמה או שהיא דיי מעורפלת.
ההתאמה נעשתה עפ"י השייכות למרכזים (ראש, לב, גוף) שלפיהם נקבע ההתאמה בין הטיפוס לספירה.
באינטרנט ניתן למצוא התאמות שונות לדוגמה באתר Enneangel

שלושת הקבוצות של עץ החיים הקבלי
גוף - הנפש - ספירות ההתנהגות או המעשה ("מוטבע"): נצח, הוד, יסוד
לב - הרוח - ספירות הרגש ("מורגש"): חסד, גבורה, תפארת
ראש - הנשמה - ספירות השכל ("מושכל") : חכמה, בינה, דעת

ספירת החכמה
מהותה של ספירת החכמה היא ביטול, העדר אנוכיות. מקבילתה של ספירת החכמה בנפש האדם היא כוח החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.
ספירת החכמה מוליכה אנרגיה של חכמה וידע, רעיונות חדשים וכן את היכולת להגיע למצב תודעתי של רִיק ("ביטול עצמי")

הספירה לוקחת את האנרגיה שנמצאת בכתר ומתקבלת על ידה, ונותנת לו סדר והגדרה. כאן האור הלבן שהוא אנרגיה גולמית הופך לפוטנציאלים שניתנים לשימוש. בחכמה, כמשתמע משמה יש חכמה רבה, זו לא חוכמה אינטלקטואלית-מתמטית, אלא חכמה wisdom, שאפשר לקרוא לה הבנה. יש בה הבנה רבה ואופקים מורחבים ביותר. היא רואה את האופק ומה שאחריו ולכן היא גם משויכת ליכולות הניבוי השונות. היא קשורה לכל ההיבטים של היצירתיות הגאונית, ראיית דברים שאחרים לא יכולים לראות. האנרגיה של הספירה הזו נמצאת בתנועה ספירלית חלזונית, כאשר האנרגיה מתקבלת על ידה מהכתר מתחילה לעבור בספירלה, ועד שהיא מגיעה למרכז היא מוגדרת. משם היא נשלחת לבינה.

ספירת החכמה היא הברקה ראשונית של רעיון שכלי מופשט, לפני היכנסה אל מסגרות הגיוניות, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. כלומר, מדובר על דבר חוכמה, אך מרוב עוצמתה, לא ניתן לתפוס אותה בכלי השכל שלנו. הברקה זו כבר מכילה בעצמה, בתמציתיות מרוכזת, את כל המבנה הרעיוני העתיד להתפתח ממנה, באמצעות העמקה ממושכת במהות ההבזק. פירוק הברק והפיכתו למשפטים מובנים, עד לקבלת המבנה המושלם, השייך לתחומה של ספירת הבינה.

מתאים לטיפוס 5
היכולת לקחת מושג מופשט לנתחו, להבינו ולהכניסו למסגרות הגיוניות.
הרעיון הנעלה ידע חובק כול – הבנה ישירה של הידיעה, ערות של המהות. הספירה לוקחת את האנרגיה שנמצאת בכתר ומתקבלת על ידה, ונותנת לו סדר והגדרה. כאן האור הלבן שהוא אנרגיה גולמית הופך לפוטנציאלים שניתנים לשימוש.
הרעיון הנעלה שקיפות – אנחנו מרגישים שקופים לחלוטין-הכול עובר דרכנו. אנו תופסים את המציאות בבהירות חודרת ומבריקה שאינה דורשת את המאמץ של המוח והאגו להבין - מקביל בספירת החכמה למצב תודעתי של רִיק ("ביטול עצמי").
חץ לספירת הבינה, לטיפוס 7

ספירת הבינה
תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מספירת החכמה, לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי לספירת הדעת.

מקבילתה של ספירת הבינה בנפש האדם היא כוח הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.

ספירת הבינה הוא פיענוח האור האלוקי המופשט שהתקבל בספירת החכמה לכדי מבנה שכלי שלם של סברות ורעיונות. בעוד שבספירת החכמה לא התקבל האור האלוקי במושגי השכל, תפקידה של ספירת הבינה לעמעם את עוצמת האור כפי שהוא מופיע בספירת החכמה, כדי שתוכל לעסוק בו, לגלות את מרכיביו, להגדירם, לסדרם וליצור מערכת שכלית מושלמת, שתהיה מובנת ותוכל להיות מועברת לספירות הבאות. כדי שספירת הבינה תוכל לעשות זאת, אין היא בביטול מוחלט, כמו ספירת החכמה, אלא מתחילה להיווצר אצלה אפשרות של תחושת עצמאות.

בינה היא התגלמות החוכמה. היא לוקחת את הרעיון שנוצר בחוכמה ומפרטת אותו, מנסה לברר כיצד ניתן יהיה אפשר לממש אותו במציאות. כעת הרעיון מתחיל להיעשות מובן יותר, והוא מקבל צורה ופרטים.
ספירת הבינה מקושרת גם ליכולת להכיל ניגודים ולשלב הפכים. על ספירת הבינה נקראת גם "עלמא דחירו" ("עולם החירות") - מקורה של הבחירה החופשית. היא גם מקורה של התשובה, היכולת להפוך את הרע לטוב. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת השמחה.

מתאים לטיפוס 7
רעיון נעלה – חוכמה, תוכנית, עבודה
לטיפוסי 7 יש את היכולת להפוך את הרע לטוב, לא אוהבים מגבלות, אוהבים אופציות פתוחות ולתכנן תוכניות. לוקחים רעיונות ומוציאים אותם אל הפועל.

ספירת הבינה נקראת גם "עלמא דחירו" ("עולם החירות") - מקורה של הבחירה החופשית. היא גם מקורה של התשובה, היכולת להפוך את הרע לטוב. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת השמחה.

ספירת הדעת
ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות חכמה ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, גבורה ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות התבוננות וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופך שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שיפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות.

משמעות המילה דעת הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש עד להולדת המידות.

הדעת נמשכת מחכמה ובינה, כלומר שלאחר הבנת דבר ההשכלה על ידי הכוחות חכמה ובינה מגיעה האדם ל'דעת' לחיבור אל דבר השכל אותו הוא משכיל. בפרק ג' בתניא מבואר כי על ידי שהאדם משתמש בכוח החכמה שבמוחו ומוציאו מהכוח אל הפועל, על ידי הבינה, כשמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו, אז בא לכוח הדעת שהוא מלשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ואינו מסיח דעתו.

לעומת ספירות חכמה ובינה, אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותה, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה.

מתאים לטיפוס 6
רעיון נעלה – אמונה ועוצמה
ספירת הדעת כמו טיפוס 6 מהווה את החיבור בין מרכז הראש למרכז הלב (החץ לטיפוס 3)

ספירת החסד
ספירת החסד ענינה הוא אהבה וענפיה, והרצון להשפיע אל הזולת טוב וחסד. ענין של השפעה זו הוא לא להשפיע לפי כליו של המקבל, אלא עצם ההשפעה לעצמה.

זו הספירה המביאה את הטוב האלוהי והשפע האינסופי אל תוך העולם, בלי כל חשבון ובלי כל צמצום. כך גם בנפש האדם, היא מסמלת את כוח האהבה והרצון להיטיב, הטבה שאין לה גבולות לא מבחינת האיכות ולא מבחינת הכמות ואינה מתחשבת כלל במקבל.

שפע זה בעייתי בגלל מספר גורמים. הוא אינו מאפשר עצמאות למקבל, כמו הורה שלא עוזב לרגע את ילדו ולא נותן לו להתמודד בעצמו עם אתגרים. כמו כן, כוח זה אינו מתחשב כלל בצרכיו של המקבל ויכול להעניק לו הטבה שיכולה להזיק לו, כמעין "חיבוק דוב" קטלני.

מתאים לטיפוס 2
התיאור של הספירה דיי דומה לתיאור של טיפוס 2.
אהבה ונתינה ללא גבול ללא התחשבות בצד המקבל.

ספירת הגבורה
ענין ספירת הגבורה הוא היראה, וההשפעה בתגבורת בבחינת אש. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד.

מידתה הפנימית של ספירת הגבורה היא מידת היראה. שעניין היראה הוא בריחוק, לעומת מידת האהבה שהיא בבחינת קירוב. מידת היראה בעבודת ה' מיוחדת במצות יראת ה'.

ספירה זו מצמצמת את ההארה אל מי שראוי לה בלבד. בגבורה היחס אל כל יצור הינו לפי מעשיו הנמדדים על פי אמת נוקשה. ישנו ממד הרסני בספירה זו, מאחר שאין בה התחשבות בחולשות האדם, אך מצד שני, תפקידה של ספירת גבורה להעניק עצמאות למציאות ולהכיר בקיומה.

בנפש האדם ספירה זו מתארת התנהגות נוקשה, "לפי הספר". נתינה על פי צרכיו המינימליים של האחר בלבד, ללא התחשבות בחולשותיו ורצונותיו, כמו גם ההכרה בעצמאותו ונבדלותו של האחר.
הספירה נקראת גם ספירת "דין" וגם "פחד".

עפ"י התיאור מתאים לטיפוס 1
רעיון נעלה - שלמות
הספירה מדברת על מי שראוי, על התנהגות נוקשה, "לפי הספר"

עפ"י המיקום מתאים לטיפוס 4 רעיון נעלה – מקור
תפקידה של ספירת גבורה להעניק עצמאות למציאות ולהכיר בקיומה – יכול להתאים לחיבור למקור.
מידתה הפנימית של ספירת הגבורה היא מידת היראה. שעניין היראה הוא בריחוק – יכול להתאים לריחוק של 4

ספירת התפארת
ענינה של ספירת התפארת בעבודה הוא מידת ההתפארות, לפאר את ה' בכל מיני פאר ולדבקה בשבחיו בכל בחינות נפשו, בהתבוננות שכלו ומחשבתו וגם בדיבורו. וכן לעורר רחמים רבים על נפשו שירדה לעולם הזה.

תפארת היא הספירה המגשרת בין החסד והגבורה, ומהווה פשרה בין נתינה מוחלטת לבין הגבלה. ההרמוניה שאותה היא מביאה היא שהופכת אותה ל"תפארת" – יופי. בתור המיצוע שבין החסד לדין, שם אחר שניתן לה הוא "אמת". שם אחר שנוסף לספירה זו הוא "רחמים".

בהיותה הספירה האמצעית ביותר במבנה עץ החיים, וגשר בין ממד החסד לממד הדין, היא מייצגת הסתכלות מלאה ומאוזנת על החיים. בנפש האדם ספירה זו מתארת התנהגות על פי צרכיו של האחר ונתינה באופן מוגבל, אך מתחשב.

היא הספירה שמייצגת את הנשמה השלמה, המאוחדת בעץ הספירות.
ספירה זו היא המייצגת של קו האמצע, היא מחוברת לרמת הנשמה שבאדם, והיא הספירה שמביאה לחיינו את האפשרות לעשות את צווי הנשמה.

ספירה זו אחראית לנושא הזכריות והנקביות מכיוון ותפקידה הוא להיות לשון המאזניים, ולכן כל החלקים שקשורים לנושא האיזון בין קבלה ונתינה, פסיביות ואקטיביות, נמצאים בספירה זו.

בתפארת אנחנו יכולים למצוא את החיבור שלנו אל האינטואיציה, ומשם אל העולמות הגבוהים יותר ואל ההדרכה הרוחנית שלנו.

מידת התפארת היא שילוב וחיבור בין מידת החסד והגבורה. תפארת מלשון פאר ויופי. יופי מגיע משילוב של כמה גוונים ביחד ולא רק מגוון אחד בלבד.

הממד הפנימי של תפארת זה רחמים. מידת החסד אומרת לתת ולהשפיע ללא הבחנה במקבל האם ראוי או לא. מידת הגבורה מדקדקת לא לתת מאומה מעבר למה שמוכרח. מידת הרחמים אומרת לתת לא רק למי שראוי בלבד אלא גם למי שראוי לרחם עליו, אמנם לא ללא הבחנה, אך להשפיע גם מעבר למידת הדין ולרחם על מי שזקוק לזה.
מידת התפארת היא האיזון הנכון והראוי בין החסד והגבורה, והיא השומרת שלא יצאו מזה תוצאות שליליות.

עפ"י המיקום מתאים לטיפוס 3
רעיון נעלה - תקווה וחוקיות

עפ"י התיאור יכול להתאים ל 4
רעיון נעלה – מקור
הממד הפנימי של תפארת זה רחמים.
בתפארת אנחנו יכולים למצוא את החיבור שלנו אל האינטואיציה, ומשם אל העולמות הגבוהים יותר ואל ההדרכה הרוחנית שלנו.

ספירת הנצח
ענינה של ספירה זה היא הניצוח, והעמידה בתוקף כנגד המתנגדים להשפעה.

שם הספירה הינו מלשון "ניצחון", ניצוח, וזמן נצחי. בספירה זו השפע האלוקי מוכוון על מנת להעלות את המציאות ולקדם אותה אל האינסוף.

בנפש האדם ספירה זו מקושרת ליכולת להציב מטרות גבוהות ולהשיגן תוך התגברות על קשיים, ליכולת הניהול וליכולת לשאוף למעלה. כמו כן גם להשפעה באופן אקטיבי על האחר.

מידת הנצח, היא לנצח את כל המניעות והעיכובים שיכולים להיות על מנת שההשפעה לא תגיע למקומה. לאחר שהאדם הגיע להשפעה נכונה ומאוזנת (חסד גבורה תפארת), הרי הוא צריך לבצע את זה בפועל ואז יכול להיות כל מיני הפרעות חיצוניות. הן "מבית" – היינו מצד האדם, כמו להתגבר על מידת הגבורה שמעוררת "דינים" על האדם שלא ישפיע שמא ימשך השפע למקום שאינו ראוי. והן "מבחוץ" – הפרעות חיצוניות שיכולות לצוץ וצריך להתגבר עליהם.

זוהי ספירה שמאפיינת את העולם שלנו בהתגשמותו. שמצד אחד מרמזת על הנצחיות, כפי שהנשמה שלנו היא נצחית ובסופו של דבר "כל אשר יעשה יצליח", ומצד שני, מרמזת על האתגרים שיש להתגבר עליהם ולנצח בהם. מצד אחד נצח במובן של עקביות ועקשנות, ומצד שני מרמזת שרק באמצעים האלה של עקביות ועקשנות ניתן להגיע לניצחון המיוחל.

לספירת הנצח משויך הכוח לנצח את המכשולים המונעים מהאדם לממש את שאיפתו להשפיע רוב טובה על הבריאה.

מתאים לטיפוס 8
רעיון נעלה – אמת
ספירה זו מקושרת ליכולת להציב מטרות גבוהות ולהשיגן תוך התגברות על קשיים, ליכולת הניהול וליכולת לשאוף למעלה. כמו כן גם להשפעה באופן אקטיבי על האחר – היכולת של טיפוס 8 להתגבר על קשיים, לשלוט ולהשפיע על האחר באופן אקטיבי.

ספירת ההוד
שם הספירה הינו מלשון הודאה על האמת, אמירת תודה, ומשמעותה המילולית כמראה מרשים.

ספירת ההוד היא ענף של ספירת הגבורה. שעניין הגבורה הוא היראה, והוא בבחינת קירוב, שכאשר קרוב לדבר אז ירא ובטל ממנו. וספירת ההוד היא ענף היראה, שכאשר הוא בבחינת ריחוק אז רק מודה לו שבטל אליו, אבל אינו בהרגשה פנימית.

מידת ההוד היא היכולת של האדם לקבל את שקורה מבלי להבין את הדברים בצורה השלימה שלהם. הביטוי הפשוט של להודות הוא דווקא בדבר שלא מבין אותו בצורה שלימה, כמו שמופיע בתלמוד ששני תנאים חולקים ובכל זאת אחד מודה לדבריו של השני מתוך תחושה שהשני צודק למרות שהוא עצמו לא מבין את הדברים בצורה השלימה שלהם, שהרי אם מבין אותו לגמרי הרי לא צריך להודות לו, אלא זה נהפך להיות חלק מדעתו ורצונו.

בשונה ממידת הנצח, שעניינה שהאדם מתגבר בעצמו על המניעות והעיכובים, הרי במידת ההוד הרי הוא מבטל את רצונו ודעתו לזולתו, שמדריכו כיצד לנהוג.

בספירת הוד אנחנו יכולים לראות את כל מה שקשור ליישום ארצי מדויק, ספירת ההוד מגבילה אותנו כדי שנהיה הכי מדויקים בנו ובמה שאנחנו רוצים להשיג.

אך מפה גם צומחת רעה, בגלל שאנחנו כל כך ממוקדים בעצמנו, מתנפח לנו האגו. ההוד עושה שימוש במחשבה ארצית- ההיגיון, שהוא לכשעצמו אינו דבר רע, אבל שהוא מבטל את השורש שלו (שנמצא בבינה ובגבורה), ואת ההבנה על המחשבה הגבוהה שהיא ה"אמא" של ההיגיון, אז האדם מתעמק רק בהוד, ורק בחומר.

עפ"י התיאור מתאים לטיפוס 3
רעיון נעלה - תקווה וחוקיות
בספירת הוד אנחנו יכולים לראות את כל מה שקשור ליישום ארצי מדויק, ספירת ההוד מגבילה אותנו כדי שנהיה הכי מדויקים בנו ובמה שאנחנו רוצים להשיג– המיקוד של טיפוס 3 ביעדים.
אך מפה גם צומחת רעה, בגלל שאנחנו כל כך ממוקדים בעצמנו, מתנפח לנו האגו – התדמית של טיפוס 3

עפ"י המיקום מתאים לטיפוס 1
רעיון נעלה - שלמות
מידת ההוד היא היכולת של האדם לקבל את שקורה מבלי להבין את הדברים בצורה השלימה שלהם – מתאים לרעיון הנעלה של שלמות
בספירת הוד אנחנו יכולים לראות את כל מה שקשור ליישום ארצי מדויק, ספירת ההוד מגבילה אותנו כדי שנהיה הכי מדויקים בנו ובמה שאנחנו רוצים להשיג – מתאים לדיוק של טיפוסי 1

ספירת היסוד
עניינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת המלכות.

ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין ששת המידות וענינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. על ידי ההתקשרות של ספירת היסוד, יורדות ההשפעות של המידות אל ספירת המלכות, שהיא כבר היציאה החוצה בפועל.
ספירת היסוד, היא הספירה הנמצאת במעלה המלכות, היא שייכת לרמת הרוח, והיא מייצגת את הפשרה בהתגלמותה. היא גם נמצאת בקו האמצע וגם ברמת הרוח שהיא רמת ביניים בין הנשמה לנפש.

יסוד היא ספירה של תיאוריות, היא עולם של מחשבה חופשית, ומשויכת לממד האסטרלי. היסוד קשור לכל נושא כוח החיים שלנו, הרצון לחיות, הנאות החיים. וככזה הוא משפיע על מרכז המין.

ביסוד אין יישום של ממש, כמו כל ספירה ששייכת לקו האמצע. מטרתה היא לקחת את ההבנות הגבוהות שנוצרות בחסד וגבורה, ולהזרים אותם לאדם במלכות במידה שהוא יוכל לספוג.

מידת היסוד היא התקשרות של המשפיע עם המקבל לצורך ההשפעה. לאחר שהאדם הבין בשכלו את העניין (בחכמה בינה ודעת), איזן בין רגשותיו על מנת שלא יצא מזה תוצאה שלילית (חסד גבורה תפארת), התגבר על ההפרעות בכוח עצמו או בקבלתו מהזולת (נצח והוד) הרי הוא צריך להשפיע בפועל, ולצורך זה הוא חייב להתקשר אליו נפשית ולהתאחד איתו.

מתאים לטיפוס 9
רעיון נעלה - אהבה
ספירת היסוד, היא הספירה הנמצאת במעלה המלכות, היא שייכת לרמת הרוח, והיא מייצגת את הפשרה בהתגלמותה – מי יותר מטיפוס 9 מייצג את הפשרה בהתגלמותה.

מידת היסוד היא התקשרות של המשפיע עם המקבל לצורך ההשפעה. לאחר שהאדם הבין בשכלו את העניין (בחכמה בינה ודעת), איזן בין רגשותיו על מנת שלא יצא מזה תוצאה שלילית (חסד גבורה תפארת), התגבר על ההפרעות בכוח עצמו או בקבלתו מהזולת (נצח והוד) הרי הוא צריך להשפיע בפועל, ולצורך זה הוא חייב להתקשר אליו נפשית ולהתאחד איתו – מתאים להתמזגות של טיפוס 9.

* מקורות
חב"ד פדיה
וויקיפדיה
אמא אדמה
דעת
Enneangel